#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה מותר לטלטל כלים ששבתו 1) בבית 2) בחצר?	"1) אינו מותר להוציאם לחצר אלא אם עירבו 2) קיי&quot;ל כר&quot;ש דמותר לטלטלם לחצר אחרת [ואפי&#x27; אם החצר אחרת עירבו בני חצרו יחדו דקיי&quot;ל כשמואל, ודלא כבעל העיטור דפסק כרב דאוסר כשעירבו (ב&quot;י)], לגג [ואפי&#x27; אם גבוה י&#x27; טפחים, ודלא כר&quot;מ במתני&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)], לראש כותל בין החצרות, לקרפף [שאינו ככרמלית], ולמבוי [שמתוקן בלחי או קורה] דכל מקומות אלו אין תשמישן תדיר (רש&quot;י, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה גג קמיירי?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמיירי על גבי הגג, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דאילו יש תקרה למעלה ממנו דינו כעלייה וכבית ולא כגג וחצר {ומכאן משמע דכל חדרי הבית הוו בכלל הבית, וכן משמע משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; שע&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ה), עי&#x27; מש&quot;כ שם, וזהו דלא כהחזו&quot;א}, ועוד מוסיף דמיירי כשלא היו בולטות חוץ למחיצת הבית וכמ&quot;ש לעיל (ס&quot;ס שמ&quot;ה)"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כלים ששבתו בבית, אם הובאו 1) לחצר של רבים 2) לבית אחר, האם מותר לטלטלן שם יותר מד&#x27; אמות?"	"1) [כגון באיסור או דרך עכו&quot;ם או דרך מלבוש] הרשב&quot;א והאבן העוזר אוסרים, וכן משמע מהרמב&quot;ם [ורע&quot;א], אבל מרש&quot;י (שבת ק&quot;ל ע&quot;ב) ותוס&#x27; (עירובין צ&quot;א ע&quot;ב) משמע דמותר וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה שמא) דרש&quot;י ותוס&#x27; ס&quot;ל דלא אסרו חז&quot;ל אלא הוצאה מרשות לרשות ולא גזרו על הטלטול באותה חצר, ולמעשה לא הכריע הביה&quot;ל והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) מח&#x27; זו, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ב) מצדד להקל 2) חידש האבן העוזר דאפי&#x27; בכה&quot;ג אסור, אבל השיג עליו הבית מאיר דאפי&#x27; הרשב&quot;א דמחמיר היינו דוקא בחצר דמצוי שם רבים ודמי קצת לרה&quot;ר אבל לא בבית דהוא רה&quot;י גמור (ביה&quot;ל שם), וכן סתם המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) להקל {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) לגבי הנחת עירוב בביהכ&quot;נ, ויש לעיין לגבי דין זה אם דינו כבית או כחצר}"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלבושים שהיו עליו בין השמשות?	"הבית מאיר ותפארת ירושלים מצדדין דלא נחשב ככלים ששבתו בבית וממילא כשמוציאן לחצר מותר לטלטלם לחצר אחרת (ביה&quot;ל ד&quot;ה לחצר) [ומכאן מבואר דה&quot;ה אדם שיכול לילך במקצת או crawl שאינו נחשב ככלים ששבתו בבית אבל תינוק בן שמונה ימים הוי ככלי בית (ספר זכרון אברהם דוד בשם הגר&quot;י ראטה זצ&quot;ל, עמ&#x27; 170)]"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש בגד ששבת בביתו או בחצרו ולבשו והלך לחצרו של חבירו [שאינם מעורבים] ופשטו, האם מותר להכניסו לביתו של חבירו?	"פשוט דמותר לטלטלו יותר מד&#x27; אמות בחצר דזהו חצר של יחיד ואינו דומה לרה&quot;ר, אבל לגבי הבאתו לתוך הבית הגאו&quot;י (פ&quot;ט ע&quot;א) מסתפק בזה, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ה) הביא ראיה מתוס&#x27; עירובין (צ&quot;ט ע&quot;ב) במי גשמים דאסור, וכן נקט הגר&quot;ז (סע&#x27; א&#x27;) להחמיר, אכן הבית מאיר (ס&quot;ס שמ&quot;ט) משמע דמקיל דכולו נחשב כרשות אחת (נתיבות שבת פכ&quot;ו הע&#x27; ל&quot;ט), והשבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ג) חידש דאיסור זה הוי רק דומיא דמי גשמים דאינן שלו אבל בחפצים שלו או אפי&#x27; דואר דמיוחד לו מותר [דאע&quot;פ דמשמע מהביה&quot;ל דבחצרו של יחיד מותר לטלטל יותר מד&#x27; אמות דאינו דומה לרה&quot;ר מ&quot;מ אסור להכניסו לביתו דנמצאת שהוא מטלטל כלי בית לבית אחר] {ונראה דאם חצירו מקורה דינו כחדר שבבית ומותר להכניסו לביתו [לפי המ&quot;ב דס&quot;ל דכל חדרי הבית שוין, ודלא כהחזו&quot;א דס&quot;ל דרק החדר שאוכלים בו מקרי בית]}"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית וקרפף של אדם אחד?	"יש בזה מח&#x27; גדולה בין הראשונים, הרמב&quot;ם, סמ&quot;ק, רא&quot;ה, וריטב&quot;א מקילין לטלטל מבית לקרפף של אדם אחד [והא דמשמע מגמ&#x27; (עירובין כ&quot;ג ע&quot;ב) דאסור תירצו האחרונים דהיינו אליבא דרבנן דמחמירים מחצר לקרפף מחמירים נמי בשל אדם אחד אבל אינו ראיה למאי דקיי&quot;ל כר&quot;ש (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)], אכן רש&quot;י (כ&quot;ג ע&quot;ב), תוס&#x27; (ע&quot;ו ע&quot;ב), רשב&quot;א, רא&quot;ש, וסתימת הטור ושו&quot;ע ס&quot;ל דאסור, ולמעשה הכריע הבית מאיר דלכתחילה יש להחמיר אבל בשעת הדחק יש לסמוך להקל (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים ששבתו בקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה?	"דינו ככרמלית ואסור להוציא ממנו לשום רה&quot;י אבל מותר לטלטל ממנו לקרפף אחר שג&quot;כ יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ד&#x27; אמות"	סימן שעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים ששבתו בבית והובאו לקרפף הנ&quot;ל?	"אסור להוציאם לקרפף של אדם אחר אפי&#x27; בתוך ד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), אבל בקרפף אחר של אדם אחד בודאי מותר לפי הרמב&quot;ם, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) מצדד דאפי&#x27; רש&quot;י לא אסר אלא מחצר לקרפף אבל לקרפף אחר מותר, ומסיים וצ&quot;ע"	סימן שעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתי חצרות שעירבו כל אחד בפנ&quot;ע, כיצד יכולים לערב יחד?	"אחד מבני חצר ראשון מוליך עירובו לחצר שני, וכתב הפרישה (ס&quot;ק ז&#x27;) דצריך להניח השני עירובין יחדו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [ובני חצר שני אין צריכים להוסיף עוד פת כיון שמניח העירוב ברשותן וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין)], והחזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ג ס&quot;ק ח&#x27;) חולק על הפרישה וס&quot;ל דיכול להניחם בב&#x27; בתים, ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) דצריך דעת מבני החצרות שהם רוצים לערב יחד, וגם צריך לברך על עירוב זה דעכשיו עושין עירוב אחר."	סימן שעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אם מתחילה שלח עירובו ואח&quot;כ עירב חצר הראשון יחדו?	"כתב הרמ&quot;א דלא מהני, ומיהו כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דאם חזר וסמך בהדיא על הפת ששלח לחצר שני מהני דהרי חלות העירוב הוא בין השמשות וזה לא גרע מבני חבורה שסומכין על פת של בעל הבית (לעיל סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&quot;א)"	סימן שעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שלח עירובן לחצר שני אבל חצר שני לא עירבו יחד?	"פשוט דלא מהני עירובן, ואפי&#x27; העירוב של חצר ראשון בטל דהרי עירובן מונח בחצר אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה , שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך חלון בין החצרות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) חידש דלא סגי בשיתופי מבואות אלא גם צריך חלון ביניהם כדי להתיר טלטול ביניהם, והפמ&quot;ג (ס&quot;ק ג&#x27;) ותוספת שבת הביאו האבן העוזר שמתמיה על המג&quot;א (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ב), וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) כרוב האחרונים, ודלא כמג&quot;א."	סימן שעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אפשר לשתי חצרות לערב יחד?	"דוקא אם יש פתח או חלון ד&#x27; על ד&#x27; טפחים ביניהם תוך י&#x27; טפחים, ואז מותר לטלטל אפי&#x27; דרך חור קטן (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן שעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סגי בחלון, למה צריך פתח?	"מחיי&quot;א (כלל ע&quot;ב סע&#x27; י&quot;ב) משמע דבשניהם סגי בד&#x27; טפחים על ד&#x27; טפחים, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה אא&quot;כ) הביא מר&quot;ח דמשמע דפתח דעשוי למיעל ולמיפק בגויה תמיד צריך מלא קומתו, והיינו כשיעור י&#x27; טפחים, והביה&quot;ל חושש להר&quot;ח {ונראה אם מחבר לוח לסגור הפתח בחצי ארכו אע&quot;פ שהחלק שלמטה ממנו אינו פתח גבוה י&#x27; טפחים מ&quot;מ החלק למעלה נחשב כחלון ומותר בד&#x27; על ד&#x27;}"	סימן שעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החלון אריך וקטין?	"לא מהני עד שהוא כדי לרבע ד&#x27; על ד&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן שעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור בחלון עגול?	"איתא בגמ&#x27; (ע&quot;ו ע&quot;ב) דמותר אם יש בהקיפו ט&quot;ז וד&#x27; חומשין טפחים דאז יש בו כדי לרבע ד&#x27; על ד&#x27;, וכן פסק המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ומ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;), ואע&quot;פ דבמציאות האלכסון הוי מעט יותר מאמתא וב&#x27; חומשין, וגם ההיקף הוא מעט יותר מג&#x27; מ&quot;מ כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) ע&quot;פ הרמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש (עירובין פ&quot;א) {ותוה&quot;ר עירובין (י&quot;ד)} דאין לדקדק בזה יותר דסמכו חכמים על אלו השיעורים על ענינים שבתורה מפני שקשה לצמצם העודף, ואולי היה מקובל להם מסיני שיש לסמוך על השיעורים האלו אף בשיעורי תורה, ובודאי במילתא דרבנן יש לסמוך על שיעורים אלו {והתשב&quot;ץ (ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ה) מאריך בזה והביא צד דצריך לדקדק בשיעור אמיתי, אבל לכאורה מבואר מגמ&#x27; סוכה (ח&#x27;) דא&quot;צ דקדק בשיעור אמיתי דר&#x27; יוחנן אמר דסוכה של כ&quot;ד כשרה אע&quot;פ שכפי חשבון אמיתי אינו מכיל ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות, ש&quot;מ דמהני אפי&#x27; בדיני דאורייתא, ויש לדחות דלגבי החשבון של הקיפו שלשה א&quot;צ לדקדק ב-π דזה מבוסס על הפסוקים בים של שלמה, אבל לגבי החשבון אלכסון שהוא מעט יותר מתרי חומשי עדיין צ&quot;ב אם צריך להחמיר כשיעור אמיתי, אמנם מפשטות הראשונים משמע דיכול להקל אפי&#x27; בזה, וכן מבואר מערוה&quot;ש לעיל (סי&#x27; ל&quot;ב סע&#x27; ע&quot;ה) לגבי ריבוע של תפילין}"	סימן שעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מקצת החלון למעלה מי&#x27; טפחים?"	"מהני כל זמן שיש רחב ד&#x27; טפחים בתוך י&#x27; טפחים (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן שעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחלון שבין שני בתים?	"אמרינן ביתא כמאן דמליא דמיא ומהני החלון אפי&#x27; למעלה מעשרה, ואפי&#x27; בארובה בין בית לעלייה [ופשוט דמיירי כשלא עירבו דרך החצר דאם עירבו תו א&quot;צ החלון כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)]"	סימן שעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה בית אמרינן דהיא כמאן דמליא?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) ס&quot;ל דתלוי אם היא מקורה, והחזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק כ&#x27;) ס&quot;ל דתלוי אם היא מיוחד לדירה"	סימן שעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לבעל העלייה דרך על התחתון?	"יכול לערב אפי&#x27; אם אין בארובה ד&#x27; על ד&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [ודלא כהמחה&quot;ש דפי&#x27; כוונת המג&quot;א דאוסר עליו אם יש לו דרך ע&quot;י הארובה, והקשה עליו הבית מאיר דהוי רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת על התחתון (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)]"	סימן שעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש סריגה לפני החלון?	"כתב הרמ&quot;א דמבטל ליה מתורת חלון דצריך חלל של ד&#x27; טפחים במקום אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דזהו דוקא כשחיברו שם דרך קביעות אבל אם לא חיברו אינו מבטלו מתורת חלון"	סימן שעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית שבין שתי חצרות ועירב עם שתיהם אבל החצרות לא עירבו יחד?	"יכול לטלטל מבתי החצר לבית אמצעי אבל אסור לטלטל כלי בתים מחצר אחד לחצר שני [ואפי&#x27; אם מתחילה הניח הכלי בבית האמצעי אסור להוציאו אח&quot;כ לחצר שני (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)] [ולא אמרינן דעושה שליחות של חצר הראשון כשמשלח עירובו לחצר שני דגליא דעתיה דבהא ניחא ליה ובהא לא ניחא ליה (גמ&#x27; מ&quot;ח ע&quot;ב)], ומיהו מבואר בגמ&#x27; דאם שניהם הניחו עירובן בבית אמצעי נעשו עי&quot;ז משותפין יחד (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) {ומכאן מבואר דאדם יכול לדור בב&#x27; מקומות (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&quot;ו) וצ&quot;ע על החכ&quot;צ דס&quot;ל דאינו יכול לעשות עירוב בב&#x27; מקומות (כן הקשה החזו&quot;א), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו וסי&#x27; שס&quot;ח)}"	סימן שעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש כותל גבוה י&#x27; טפחים בין שני חצרות, והכותל 1) רחב ד&#x27; טפחים 2) אינו רחב ד&#x27; טפחים?"	"1) מותר לטלטל ממנו להחצרות אבל לא לבתים [כיון שהוא רחב ד&#x27; הוי מקום חשוב ואינו בטל להרשויות (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), וע&quot;ע בשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ט) דהביא מתוס&#x27; דהכותל שייך לשניהם כיון שכל אחד עירב לעצמו {וצ&quot;ב דתוס&#x27; קאי בשיטת הרבנן ואנן קיי&quot;ל כר&quot;ש (ר&quot;י באק)}] 2) הטור אינו מקיל אלא לטלטל ממנו לחצר ולא לבתים, ותמהו עליו הב&quot;י ודרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי קיי&quot;ל כר&#x27; יוחנן דהוי כמקום פטור ומותר אפי&#x27; לבתים, וכן פסק השו&quot;ע דמותר אפי&#x27; לבתים, אבל אסור להחליף מחצר לכותל לחצר אחר [והמחבר לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ו סע&#x27; א&#x27;) הביא מח&#x27; ראשונים אם מותר להחליף באיסורי דרבנן, והרמ&quot;א כאן מחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)], ואם לא עירב הבית עם חצרו אסור להוציא מהבית ישר אל הכותל (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו, חזו&quot;א סי&#x27; ק&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן שעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך מהני כותל שאינו רחב ד&#x27;, הרי קיי&quot;ל דאין מקום פטור ברה&quot;י?"	"רע&quot;א מציין למג&quot;א לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ה ס&quot;ק ט&quot;ו) שהביא מדרכ&quot;מ דשאני כותל שחולקת רשויות {ונראה דה&quot;ה בגידוד ה&#x27; ומחיצה ה&#x27; דאע&quot;פ שאינו אלא ה&#x27; כלפי העליון מ&quot;מ יש עליו שם מחיצה ושפיר מקרי מקום פטור, וע&quot;ע חזו&quot;א (צ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;א) דאינו משמע כן}"	סימן שעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הכותל גבוה י&#x27; לחצר א&#x27; אבל רק גבוה ה&#x27; לחצר ב&#x27;?"	"קיי&quot;ל דגידוד ה&#x27; ומחיצה ה&#x27; הוי מחיצה וכל אחד מערב לעצמו, ומ&quot;מ פסק המחבר כהמגיד משנה דאם כותל רחב ד&#x27; מותר לחצר ב&#x27; לטלטל עליו אפי&#x27; כלי בתים [שתשמישה בנחת] ואסור לחצר א&#x27; לטלטל עליו אפי&#x27; כלי חצר [שתשמישה קשה, ועי&#x27; בב&quot;ח (סי&#x27; תל&quot;ג) דהביא מרש&quot;י (עירובין פ&quot;ד ע&quot;ב) דדוקא בחצר שהדרך להשתמש בה כלים כבדים למעלה מעשרה נחשב כתשמישה קשה אבל לא בבית], והקשה העולת שבת למה אסור לחצר א&#x27; לטלטל עליו כלי חצר, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) אם היינו מתירין לחצר א&#x27; לטלטל עליו כלי חצר נמצאת דהוי נמי כמו חצר שלו וממילא יהא אסור לחצר ב&#x27; לטלטל עליו כלי בתים {ונראה דדין זה הוא מילתא פסוקא ואינם יכולים לברור מעצמן ששניהם רק יטלטל עליו כלי חצר}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ב) הביא האבן העוזר דפסק כהרשב&quot;א דמקיל לחצר א&#x27; לטלטל עליו כלי חצר, וכן נקט החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפרץ הכותל בין שתי חצרות?	"אם נפרץ יותר מעשר או שלא נשאר גיפופי [ב&#x27; משהויין או פס ד&#x27;] צריכים לערב יחד [ומ&quot;מ מהני לעשות צוה&quot;פ ביניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט)], ואם לאו כל אחד יכול לערב לעצמו {מכאן ראיה שרבינו יהונתן ס&quot;ל דסגי בב&#x27; משהויין כשנשארו מן הכותל וא&quot;צ טפח, וכמ&quot;ש הב&quot;י לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ב&#x27;) ולא כדרכ&quot;מ (שם)}"	סימן שעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשאר גידודין שאינם גבוהים עשרה טפחים?	"כל מחיצה שאינה גבוה י&#x27; טפחים לא חשיבי מחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)"	סימן שעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מהני סולמות בשתי חצרות אם הכותל ביניהם 1) אינו רחב ד&#x27; טפחים 2) רחב ד&#x27; טפחים?"	"1) הסולמות מהני להיות כפתח אם הם תוך ג&#x27; טפחים להדדי {דהיינו במשך ג&#x27; טפחים ולא באלכסון} (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג) 2) מהני אפי&#x27; אם הם מרוחקים הרבה דהרי אפשר לילך ע&quot;ג הכותל (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד) [ומהני מדין פתח (רש&quot;י) א&quot;נ מדין גג (רשב&quot;א)]"	סימן שעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור 1) רוחב הסולמות 2) גובה הסולמות?	"1) ד&#x27; טפחים, והעמודים מן המנין (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב) [ובפחות מד&#x27; טפחים לא מהני אפי&#x27; כנגד הסולם ואינו דומה לעקירת חוליא דהתם יש השתמשות כנגדו משא&quot;כ בסולם פחות מד&#x27; טפחים אין בה שום קביעות ויטלנו מכאן (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ח), ונראה דאפי&#x27; אם קובע הסולם שם לא מהני דלא נחשב סולם כלל] 2) תוך ג&#x27; טפחים לראש הכותל, העמודים אינם מן המנין (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) [ואם מעמידו באלכסון ג&quot;כ צריך להגיע תוך ג&#x27; טפחים לראש הכותל (מאמר מרדכי, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג), והראב&quot;ד ס&quot;ל דלכתחילה יהא באלכסון כדי שיהא נוח לעלות, אבל פסק הרשב&quot;א כתוס&#x27; דזקוף ממש נמי כשר לכתחילה]"	סימן שעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כובד של הסולם?	"האור זרוע ורבינו שמואל ס&quot;ל דכל סולם כשר ואפי&#x27; סולם מצרי דקל, אבל רוב ראשונים פוסקים דצריך סולם צורי דהוי קבוע (ביה&quot;ל ד&quot;ה סולם), ומן הסתם סגי אם יש לה ד&#x27; שליבות אבל מהני אפי&#x27; בפחות מזה אם הוא כבד יותר מכפי הרגיל ואינו נוח ליטלו משם [ולפי התוספת שבת היינו שצריך ב&#x27; ידיו לטלטלו], ובודאי מהני אם קובעו במסמרים (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו - ס&quot;ח) [ואפי&#x27; אם עתיד ליטלו אחר השבת (רשב&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב) {ונראה דאם עתיד ליטלו בשבת לא מהני וכמ&quot;ש ברמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שס&quot;ה סע&#x27; ז&#x27;) כשעומד לסתור ע&quot;י גוים}]"	סימן שעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור של השליבות?	"צריכים להיות רחב ד&#x27; טפחים [דלא כעולת שבת דס&quot;ל דאם מגיעות לתוך ג&#x27; טפחים לראש הכותל א&quot;צ שליבות שרחבן ד&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב), ודלא כרשב&quot;א דס&quot;ל דאם הסולם זקוף צריך שליבות ד&#x27; על ד&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו, ביה&quot;ל ד&quot;ה כותל)], וכתב החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ב) דצריך שלא יהיה ג&#x27; טפחים בין שליבה לשליבה וכן בין שליבה ראשונה לקרקע, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) מצדד דמדויק היטב דדוקא בסולם שעולה לזיז צריך שיעורים אלו ולא בסולם קבוע שמגיע לראש הכותל וביאר שיש חילוק בין סולם עראי לסולם קבוע [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ג)], ויש להוסיף דמאד מדויק מדהזכיר הד&#x27; שליבות ולא הזכיר כלל שיעור הבדל ביניהם כמו שהזכיר לגבי הסולם לזיז [והנתיבות שבת (פל&quot;ב הע&#x27; קכ&quot;ט) הניח דברי החזו&quot;א בצ&quot;ע], ולענ&quot;ד נראה לפרש דדוקא בזיז צריך השיעורים כדי שלא יהא מיעוט באויר דקשה לעלות כשיש אויר תחתיו אבל בסתם סולם סגי כל זמן שנוח לעלות בו וכמ&quot;ש לקמן (סע&#x27; י&quot;ד) בחקק בכותל דתלוי אם נוח לעלות ועל כן בחקיקות לבד צריכים להיות רחב ד&#x27; טפחים עד ראש הכותל אבל אם יש סולם כל דהו סגי בחקיקות עד י&#x27; טפחים [ואע&quot;פ שהגמ&#x27; מדמה סולם קבוע לאיצטבא ע&quot;ג איצטבא דהוי מיעוט באויר י&quot;ל דהיינו רק להביא ראיה דאפשר לעלות בזקיפה ממש]"	סימן שעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק חצר אחד העמיד סולם אצל הכותל?	אע&quot;פ שאין מערבין יחד מ&quot;מ מותר לו להשתמש בכל הכותל בכלי ביתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד)	סימן שעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עקר חוליא מראש הכותל 1) ד&#x27; טפחים 2) פחות מד&#x27; טפחים?"	"1) הוי כפתח ומהני לערב יחד [אם שניהם עקרו] או להשתמש בכלי ביתו על כל הכותל [אם רק אחד עקר], אמנם כתב הבית מאיר דאינו מותר להשתמש בכל הכותל אלא אם המקום ד&#x27; על ד&#x27; דהוי כמו איצטבא (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו) {ובדרך כלל אין בזה נפק&quot;מ דהרי אם הכותל אינו רחב ד&#x27; טפחים בלא&quot;ה הוא מקום פטור ומותר לשניהם להשתמש בכל הכותל, ויש נפק&quot;מ אם חקק מקצת הכותל ולא כל עובי הכותל}, ונראה דמיירי כשהוא תוך ג&#x27; טפחים לראש הכותל ועל כן הוי פתח ומותר לערב ביחד וא&quot;צ סולם כל דהו להגיע שם (כמ&quot;ש המ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ו) דהרי ליכא אויר תחתיו 2) אינו פתח ולא מהני להשתמש בכל הכותל ומ&quot;מ מותר להשתמש במקום העקירת חוליא, והלבוש ביאר דהוי כמקום פטור ולפי&quot;ז מצדד השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) דיהא מותר אפי&#x27; לשניהם להשתמש במקום זה אבל הביא שהגר&quot;ז אינו משמע כן, ומסיים וצ&quot;ע, והחזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ב) הקשה דיהא כחורי רה&quot;י, ועוד קשה דהרמ&quot;א כתב לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ה סע&#x27; ג&#x27;) דאין מקום פטור ברה&quot;י"	סימן שעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני איצטבא למעט הכותל מי&#x27; טפחים?"	"מבואר בגמ&#x27; דמהני איצטבא למעטו משיעור י&#x27; טפחים, והקשו הראשונים מאי שנא מסולם דצריך להגיע לראש הכותל [או תוך ג&#x27; לראש הכותל], ובעיקר יש ב&#x27; מהלכים, א&#x27; תוס&#x27; ס&quot;ל דאיצטבא רחב ד&#x27; על ד&#x27; על כן מהני למעטו אפי&#x27; אם אינו מגיע לראש הכותל משא&quot;כ סולם הוי רק רחב ד&#x27; ולא ד&#x27; על ד&#x27; על כן צריך להגיע לראש הכותל, ב&#x27; המהר&quot;ם מרוטנבארג תי&#x27; דאם מגיע לראש הכותל מהני אפי&#x27; לערב יחד אבל אם אינו מגיע לראש הכותל מהני רק להשתמש בכותל [אם השני לא בנה איצטבא ג&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;א)] אבל אינם יכולים לערב יחד, ולהלכה הטור ושו&quot;ע חוששים להשני מהלכים ופוסקים דהאיצטבא צריך להיות ד&#x27; על ד&#x27; ואפ&quot;ה מהני רק להשתמש בראש הכותל ולא לערב יחד, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) הביא מכמה ראשונים דפוסקים לגמרי כתוס&#x27; [חוץ מריטב&quot;א דמצדד כהמהר&quot;ם], והכריע הביה&quot;ל דבשעת הדחק יש להקל {אבל נראה דאינו יכול להקל כהמהר&quot;ם אפי&#x27; בשעת הדחק [כגון באיצטבא שאינו ד&#x27; על ד&#x27; ורוצה להשתמש בראש הכותל]} [וכתב החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ט) דצריך להגיה בהגר&quot;א לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ד) דכוונתו להביא ראיה מהכרעת המחבר דאפי&#x27; אם נותן עפר אצל הכותל אינו מבטל הכותל דהרי אמרינן כאן דאין מערבין יחד {אמנם אין זה ראיה כ&quot;כ דהרי יתכן דאפי&#x27; המהר&quot;ם מודה דכשהוא ד&#x27; על ד&#x27; דמערבין יחד, ואפי&#x27; להמחבר הוא רק חושש לחומרא ולא לקולא, ועוד אי אמרת דאינו מבטל הכותל א&quot;כ למה מותר להשתמש בראש הכותל אלא י&quot;ל להיפך דלעולם מבטל הכותל ואפ&quot;ה גזרו שלא לערב יחד}]"	סימן שעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחבר האיצטבא לקרקע?	צריך לחברו או צריך להיות גסה וכבד באופן שאין דרכה לטלטלה (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב)	סימן שעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איצטבא שאין בה ד&#x27; על ד&#x27; האם מותר להשתמש כנגדו?"	"לא, ואינו דומה לעוקר חוליא מראש הכותל פחות מד&#x27; טפחים דהתם עומד על הקרקע ויכול להשתמש כנגדו משא&quot;כ הכא אינו יכול לעמוד על איצטבא זה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד)"	סימן שעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האיצטבא צריך להיות קרוב להכותל?	"צריך להיות תוך ג&#x27; טפחים להכותל (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ה)"	סימן שעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כפה ספל אצל הכותל?	"דינו כאיצטבא ומהני למעטו מי&#x27; טפחים אם הוא ד&#x27; על ד&#x27;, ובלבד שהוא מחובר לקרקע עד שצריך לחפור בדקר והזיזו [וה&quot;נ מהני אפי&#x27; אם עתיד ליטלו לאחר שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז, שעה&quot;צ לעיל ס&quot;ק מ&quot;ב)], וקמ&quot;ל דלא גזרו חיברו אטו לא חיברו (ריטב&quot;א ע&quot;ז ע&quot;א)"	סימן שעב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק הניח עפר על אוגניו?	"לא מהני למעטו דעדיין מותר לטלטלו לצורך דבר המותר ולא נעשה בסיס להעפר דאדרבה העפר משמש הספל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז) [וכן מצינו ענין זה במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;) בכיסוי קדירה, וכן (בסי&#x27; שי&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ט) בצנון בעפר]"	סימן שעב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בכל הכותל?	"הטור ושו&quot;ע כתבו דאינו מותר אלא כנגד הספל, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דכיון דאינו מבטל הספל התם אינו מותר להשתמש בכל הכותל [ואע&quot;פ שסולם ג&quot;כ אינו מבטלו שם ואפ&quot;ה מהני י&quot;ל דסולם עדיף שמגיע לראש הכותל (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;)], אכן הב&quot;ח ושאר האחרונים חולקים על המג&quot;א וס&quot;ל דהוא טעות סופר ולעולם מותר להשתמש בכל הכותל, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ו)"	סימן שעב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בנה איצטבא על גבי איצטבא 1) והתחתון ד&#x27; על ד&#x27; 2) והתחתון אינו ד&#x27; על ד&#x27;?"	"1) התחתון מהני למעטו ולא צריך העליון (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;א) 2) אם העליון ד&#x27; על ד&#x27; יכול להשתמש בהתחתון להגיע להעליון, ודוקא אם התחתון תוך ג&#x27; טפחים לקרקע והעליון תוך ג&#x27; טפחים להתחתון ואז הוי כאיצטבא אחת, וה&quot;נ זהו דוקא להשתמש על הכותל ולא להיות פתח {ונראה לפרש דאם יש אויר תחת האיצטבא קשה לעלות עליה ועל כן צריך לסתום האויר כדי שיהא נוח לעלות, ועל כן בסולם שהולך לראש הכותל א&quot;צ שיעורים אלו [וכמ&quot;ש הערוה&quot;ש דלא כהחזו&quot;א, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל]}"	סימן שעב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באיצטבא ד&#x27; על ד&#x27; אבל יש אויר ג&#x27; טפחים תחתיה?"	"השו&quot;ע פסק כרש&quot;י ותוס&#x27; דהוי מיעוט באויר ולא שמה מיעוט, אכן הביה&quot;ל הביא הרשב&quot;א ועוד ראשונים דס&quot;ל דמהני, ומסיים וצ&quot;ע למעשה {ונראה דהעיקר להחמיר}"	סימן שעב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש זיז ד&#x27; על ד&#x27; שיוצא מן הכותל פחות מי&#x27; טפחים?"	"מהני כמו איצטבא דמותר להשתמש ע&quot;ג הכותל אבל לא משום פתח [דחיישינן לשיטת מהר&quot;ם], וסגי בסולם כל דהו ובלבד דליכא אויר ג&#x27; טפחים בין השליבות כדי שלא יהא מיעוט באויר, וגם צריך להניח הסולם על הזיז כדי שיהא דרגא לזיז ולא יהא מונח אצלו [אפי&#x27; תוך ג&#x27; טפחים להזיז לא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ט)]"	סימן שעב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הזיז תוך ג&#x27; טפחים לראש הכותל?"	"המ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ו) מקיל בסולם כל דהו דמהני אפי&#x27; לערב יחד {וכן משמע מבית מאיר דהתיר בעקר חוליא כשהוא ד&#x27; על ד&#x27; דמותר לערב יחיד, וא&quot;צ סולם דהרי ליכא אויר תחתיו} [וע&quot;ע בחזו&quot;א דס&quot;ל דלא מהני סולם כל דהו לערב יחד]"	סימן שעב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכותל גבוה כ&#x27; טפחים?"	"אם משתמש בסולם כל דהו צריך ב&#x27; זיזין, אחד תוך י&#x27; ואחד תוך כ&#x27; דאינו יכול להשתמש בסולם כל דהו יותר מי&#x27; טפחים, וגם צריך ליזהר שהזיזין לא יהיו זה כנגד זה כדי שיהא אפשר להטיל סולם מזה לזה [והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ד) ביאר דבסולם עראי של זיז אינו יכול לעלות בזקיפה ממש על כן צריכים להיות זה שלא כנגד זה, ולענ&quot;ד אפי&#x27; בסולמות אלו יכולים לעלות בזקיפה וכמ&quot;ש בגמ&#x27; באיצטבא ע&quot;ג איצטבא והכא א&quot;א לעלות כלל אם הזיזין זה כנגד זה (וכ&quot;כ חזו&quot;א סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ו), וממילא שפיר מצי להשתמש ב-fire escape סולם]"	סימן שעב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשני סולמות 1) של עץ ויש קש באמצע להשלים השיעור ד&#x27; טפחים 2) של קש ויש עץ באמצע?"	"1) לא מהני, דהעיקר הוא הסולם שבאמצע 2) מהני אפי&#x27; לערב יחד אם מגיע לראש הכותל דהוי סולם גמור {ומסתבר דבעי רוחב טפח וכמ&quot;ש בשבת (פ&quot;ה ע&quot;א) דרגלו של אדם טפח (ר&quot;י באק)}"	סימן שעב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חקק 1) להשלים השיעור ד&#x27; לסולם 2) שליבות שרחבן ד&#x27; וליכא סולם כלל?"	"1) סגי בגבוה י&#x27; טפחים ואח&quot;כ סגי בסולם כל דהו אפי&#x27; גבוה הרבה כל זמן שמגיע תוך ג&#x27; לראש הכותל (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ח) 2) צריך להגיע לג&#x27; טפחים לראש הכותל (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;א) [דבזה אין נוח כ&quot;כ לעלות (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;י)]"	סימן שעב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסולם שרחב ד&#x27; מלמטה ואינו רחב ד&#x27; מלמעלה?"	"ה&quot;נ מהני אם הוא רחב ד&#x27; בגובה י&#x27; טפחים ואח&quot;כ סגי בסולם כל דהו אם מגיע לג&#x27; טפחים סמוך לראש הכותל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ד)"	סימן שעב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להשתמש 1) באילן 2) באשירה, לסולם?	"1) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דמהני דהוי רק איסור דרבנן ולא גזרו בשבות בין השמשות (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ג) [והקשה רע&quot;א הרי ודאי יסתום בשבת וא&quot;כ הוי כמו עתיד גוים לסתור דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה (לעיל סי&#x27; שס&quot;ה סע&#x27; ז&#x27;), ותי&#x27; (בתשובות מהדו&quot;ק סי&#x27; י&quot;ד) דהכא עדיף דאפי&#x27; בשבת גופא אפשר לעלות אלא דאריא רביע עליה (וכ&quot;כ מחה&quot;ש וחזו&quot;א סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;א)], והרא&quot;ש ס&quot;ל דלא מהני דאיסור שבת גרם ליה והוי כשני סותרין (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ד) א&quot;נ ס&quot;ל כקושיית רע&quot;א דכאן לא שייך הואיל והותרה הותרה (ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ז), והכריע הא&quot;ר כהרמב&quot;ם דהרבה ראשונים ס&quot;ל כוותיה (מ&quot;ב ס&quot;ק קט&quot;ז) 2) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דלא מהני דהוי איסור דאורייתא [והוא לרווחא דמילתא דאפי&#x27; באיסור דרבנן אסור דרק בשבותים של איסורי שבת לא גזרו בין השמשות (רע&quot;א)], והרא&quot;ש ס&quot;ל דמהני דהוי איסור מחמת דבר אחר והוי כאריא רביע עליה [ומיירי דוקא באילן יבש] (מ&quot;ב ס&quot;ק קט&quot;ו) [ולא אמרינן כתותי מכתת שיעורא דלמעשה הוא ראוי לעלייה משא&quot;כ קורה צריך שיעור של חשיבות (תוס&#x27; פ&#x27; ע&quot;ב)], וה&quot;נ פסק הא&quot;ר כהרמב&quot;ם דלא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק קט&quot;ז)"	סימן שעב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרא&quot;ש למה מותר לעלות באשירה יבשה, הרי רב גזר שלא לעלות אפי&#x27; באילן יבש?"	"כן הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו), ויש בזה ב&#x27; מהלכים:&lt;br&gt;1) הנתיב חיים תי&#x27; דהרא&quot;ש עצמו ס&quot;ל דמותר לעלות באילן יבש, ולפי&quot;ז צ&quot;ל דהמחבר הביא שיטת הרא&quot;ש דיש נפק&quot;מ בעץ בעלמא שנעבד דמקרי אשירה&lt;br&gt;2) הגר&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ב, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק קט&quot;ז) תי&#x27; דהא דאסרינן אילן יבש הוא חומרא בעלמא דרב בקעה מצא ועשה גדר {וא&quot;כ אינו נחשב כאיסור שבת גרם ליה, אבל לכאורה זהו דוקא בימות החמה אבל בימות הגשמים מבואר בריש סימן של&quot;ו דאסור מדינא}"	סימן שעב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש אילן רק בחצר אחד (לפי הרמב&quot;ם), האם מותר לו להשתמש בראש הכותל?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ד) דכל הקולה של האילן הוא לעשותו כסולם כדי שיערבו יחד דלא גזרו על שבות בין השמשות אבל פשוט דאין אומרים שתשמישה בנחת כדי להשתמש בראש הכותל"	סימן שעב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש חריץ בין השתי חצרות?	"אם הוא עמוק י&#x27; ורחב ד&#x27; הוי כמו כותל ואין מערבין יחד, ואם לאו מערבין יחד [ואם אינו רחב ד&#x27; אבל בנה מחיצה בתוך החריץ השערי ציון (סי&#x27; ד&#x27;) ס&quot;ל דהוי מחיצה, וע&quot;ע בחזו&quot;א (גליונות על הגר&quot;ח הל&#x27; שבת פי&quot;ד) דס&quot;ל דאינה מחיצה]"	סימן שעב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החריץ אינו הולך על פני כל אורך החצר?	"אם יש מקום לאורך ד&#x27; טפחים דאינו רחב ד&#x27; טפחים או אינו עמוק י&#x27; טפחים נחשב כפתח בין החצרות (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ב)"	סימן שעב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לערב יחד אם מלאהו 1) בתבן וקש 2) עפר וצרורות 3) פירות 4) כרים וכסתות?	"1) אם ראוי למאכל בהמה צריך לבטלו בפירוש [לרש&quot;י דוקא בפיו, לר&quot;ח סגי אם הסכים בלבו] אבל לא מהני מה שאין עתיד לפנותו (ביה&quot;ל ד&quot;ה כ&quot;ז), ואם אינו ראוי למאכל בהמה דינו כעפר וצרורות (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;כ) 2) מהני אפי&#x27; בסתם [אבל בבית וסוכה מסתמא לא מהני (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ז)] 3) הרמ&quot;א פסק כהגהות אשר&quot;י דמסתמא מהני דדרכן לעשות שם אוצר, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) דמגמ&#x27; משמע דדוקא פירות טבלים מהני ולא שאר פירות [ותי&#x27; הנתיב חיים דהתם מיירי בבור קטן שאין דרכו לעשותו אוצר, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ט) תי&#x27; דנקט טבל וה&quot;ה אוצר], ועוד הרי פסק הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; של&quot;ג) דמותר להסתפק ממנו [ותי&#x27; הנת&quot;ח דקיי&quot;ל דאסור להתחיל אלא לדבר מצוה], ועוד יש לחוש שמא יתרמי ליה אורחים [ותי&#x27; הנת&quot;ח דלא יכבד אורחים להושיבם בחריץ] , ומ&quot;מ גם הגר&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ד) כתב דדוקא פירות טבלים מהני, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קכ&quot;ה) אינו מכריע ביניהם, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) הביא מתוס&#x27; (עירובין פ&quot;ד ע&quot;א) דאפי&#x27; פירות טבלים אינם מבטלים המחיצה רק הוו כסולם ומצי לערב יחד [ומ&quot;מ מדאורייתא פירות מבטלי המחיצה ופטור אם זורק מרה&quot;ר לתוך בור מלא פירות (תוס&#x27; עירובין ע&quot;ח ע&quot;א)], וכן נקט החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) 4) לא מהני אפי&#x27; אם ביטלו בפירוש דבטלה דעתו אצל כל אדם (ביה&quot;ל ד&quot;ה כ&quot;ז)"	סימן שעב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה זמן צריך לבטלו?	"הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שנ&quot;ח סע&#x27; ב&#x27;) הביא ב&#x27; דעות אם סגי לבטלו לשבת אחת, ועי&#x27; במג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז - כ&quot;ח) דהביא משמעות לכאן ולכאן, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק קכ&quot;ד) הכריע להקל בעירובין ויש לו הברירה לערב יחד או לערב שנים, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ח) מחמיר דביטול לשבת אחת לא מהני לבטל המחיצה"	סימן שעב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מהני ליתן נסר 1) לרוחב החריץ 2) לאורך החריץ?	"1) מהני אם הנסר רחב ד&#x27; טפחים והוי כפתח, ואם הביא כמה נסרים עד שהוא יותר מעשר אמות הוי כפירצה ואין מערבין שנים (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ח) {ומסתבר שהנסר צריך להיות קבוע שם דומיא דסולם, וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שע&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27;)} 2) אם הוא במשך ד&#x27; טפחים מהני כדין פתח אפי&#x27; אם רחבו משהו [וכגון שמעמידו על יתדות (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ט)]"	סימן שעב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם החריץ עמוק י&#x27; לחצר אחד ופחות מי&#x27; לחצר שני?"	דינו ככותל, ונותנין לו לחצר שניה ומותר לטלטל ממנו לבית	סימן שעב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדיש שבין שתי חצרות?	"אם הוא גבוה י&#x27; טפחים הוי כמחיצה שמפסיק בין החצרות [אע&quot;פ שלא כוונו לשם מחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ד)]"	סימן שעב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נתמעט מי&#x27; 1) בחול 2) בשבת?"	1) צריכים לערב יחד אם ארכו יותר מעשר אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ו) 2) כיון שהותרה הותרה (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ה)	סימן שעב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא נתמעט מעשרה טפחים, האם מותר ליתן מן התבן לתוך קופתו בשבת/בחול?	"יש בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) רש&quot;י פי&#x27; א&#x27; - אסור בשבת דלמא שקיל טובא וממעט מי&#x27; וקאתי לטלטל בחצר [ואע&quot;פ שבאותה שבת מותר משום הואיל והותרה הותרה מ&quot;מ יש סוברים דלכתחילה אסור לגרום המיעוט (רשב&quot;א בשם ראב&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ז) א&quot;נ יש לחוש לשבת הבאה (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ז) ואפ&#x27;&#x27;ה דוקא בשבת אסור ולא בחול דבשבת יש חשש שמא יסבור דא&quot;צ לתקנה דהרי מותר לו לטלטל בשבת זו (חזו&quot;א סי&#x27; צ&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;) א&quot;נ כיון שאסור לתקנו בשבת חיישינן שמא ישכח לתקנו משא&quot;כ בחול יתקנו מיד (מ&quot;ב עו&quot;ה)]&lt;br&gt;2) רש&quot;י פי&#x27; ב&#x27; - אסור בשבת משום מוקצה [ולפי&quot;ז אפי&#x27; נתמעט בשבת עדיין אסור ליטול התבן משום מוקצה (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ח)]&lt;br&gt;3) רא&quot;ש - אסור בחול [דוקא בערב שבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ט)] שמא יפחת מעשרה ולא ירגיש בדבר ויבא לטלטל בשבת אבל אינו אסור משום מוקצה דאין זה כסתירת אהל (מג&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;), ואם נוטל הרבה בבת אחת מותר דודאי ירגיש (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;מ) [והא דכתב הרא&quot;ש &quot;אפי&#x27;&quot; בחול צ&quot;ע דהול&quot;ל למימר דוקא בחול, ותי&#x27; המאמר מרדכי דבא לאפוקי מרש&quot;י דס&quot;ל דמותר בחול (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולהרא&quot;ש)] {וחידש החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;) לפי הרא&quot;ש אסור ליטול מעט עץ ואבן ממחיצות שסביבות העיר ביום חול שמא יפחת ולא ירגיש, אבל מסיים דאפשר דלא גזרינן אלא במחיצת עראי, ובלא&quot;ה לא קיי&quot;ל כהרא&quot;ש וכמ&quot;ש בסמוך}&lt;br&gt;להלכה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ק&quot;מ) דרוב ראשונים ס&quot;ל כרש&quot;י דאסור רק בשבת והרא&quot;ש הוא דעת יחידאי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&#x27;)"	סימן שעב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעמיד בהמתו בפני הגדיש כדי שתאכל?	אסור להעמידה שם אבל מותר לעמוד בפניה כדי שלא יהא דרך לנטות דלא חיישינן דלמא נתמעט דבהמה אוכלת מעט מעט (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ט)	סימן שעב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדיש שבין שתי בתים וכל אחד פתוח לחצר אחרת?	"מותר להאכיל בהמתו בידים דכיון דיש תקרה לא חיישינן שיפחת ולא ירגיש דמינכרא מילתא [המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) כתב דתלוי אם נפחית למטה מי&#x27; טפחים, והשיג עליו רע&quot;א דהרי הוא מחיצת עראי וכל זמן שאינו תוך ג&#x27; טפחים לתקרה לא נחשב כמחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;ה), ועי&#x27; בחזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ג ס&quot;ק ח&#x27;) דהקשה סתירה במ&quot;ב דכאן משמע דלא נחשב מחיצה כשאינו מגיע לתקרה דוקא מפני שהוא מחיצה גרוע אבל לעיל (סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ג&#x27;) כתב המ&quot;ב דאפי&#x27; בנסרים שלא הגיעו לתקרה לא נחשב כמחיצה], וגם ליכא חשש מוקצה דרק מעשרה ולמטה דהוי העיקר מחיצה אסור משום מוקצה ולא מה שלמעלה ממנו (רש&quot;י ע&quot;ט ע&quot;א), והוסיף החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ח ס&quot;ק א&#x27;) דעד י&#x27; אמות לרוחב המחיצה ג&quot;כ אינו מוקצה כיון שפתח הוא ולא פירצה"	סימן שעב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדיש באמצע הבית שאין בה מחיצות?	"הריטב&quot;א ס&quot;ל דזהו הציור דבית וכיון שיש לה תקרה מותר ליטול תבן ממנה (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;א), והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ק&quot;ה) לפי&quot;ז אפי&#x27; אם נתמעט יותר מג&#x27; טפחים מהתקרה עדיין שם מחיצה עליו עד שיפחת למטה מי&#x27; טפחים"	סימן שעב סעיף יט		
